החלטה בתיק ת"א 12484-07

1.         בפני בקשה מטעם התובעת להוספת חוות דעת מומחה מטעמה, ולחלופין, בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של הוספת חוות דעת מומחה.

2.         עניינה של התביעה דנן היא בטענת התובעת לרשלנות רפואית מצד הנתבע 1, בשל כך שבמסגרת ניתוח שביצע להוצאת משתלי סיליקון משדי התובעת, לא הוצא כל הסיליקון מגופה, דבר שגרם, על-פי הנטען, לנזק לתובעת. בתמיכה לתביעתה צירפה התובעת חוות דעת מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית, ומנגד הנתבעים הגישו חוות דעת מומחה בתחום זה מטעמם. הבקשה דנן היא להוספת חוות דעת מומחה בתחום האנדוקרינולוגיה, בנוגע להשלכות הימצאות סיליקון חופשי בגוף.

3.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להתיר את הגשת חוות דעת המומחה בתחום האנדוקרינולוגיה. כל כך למה?

4.         עיון בכתב התביעה מעלה, כי נכללה בו מפורשות הטענה לגרימת נזק לתובעת בשל השארת הסיליקון בגופה, הגם שקיים קושי להעריכו בשל אי הוודאות בנוגע להשפעת הימצאותו של הסיליקון בגוף (ראו: סעיפים 27, 28, 29, 30 ו-33(ה) לכתב התביעה). כך גם המומחה מטעם התובעת, ד"ר גולדן, ציין בחוות דעתו, כי "אין לדעת את השפעת הסיליקון החופשי בגוף בעתיד" (עמ' 5). לאור האמור, חוות הדעת אותה מבוקש להגיש כעת בנוגע להשלכות הימצאות סיליקון חופשי בגוף מתייחסת למערכת העובדתית הנלמדת מכתב התביעה, וככזו, אין היא מקימה עילת תביעה חדשה, אלא אך תומכת מבחינה ראייתית בעילת התביעה שבכתב התביעה. לפיכך, מן הבחינה המהותית, אין עסקינן בתיקון כתב התביעה, וממילא לא עומדת לנתבעים טענת התיישנות של עילת תביעה חדשה (ראו: החלטת כבוד השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"א 1527/09 מדינת ישראל נ' אבו עודה (14.10.09)).

5.         אמנם, עדיין נותר לבחון האם קיימת הצדקה להגשת חוות הדעת באיחור. אציין, כי מדובר בבקשה שהועלתה בפתח ישיבת ההוכחות, והוגשה בכתב, על-פי הוראת בית המשפט, למחרת, מספר ימים לפני ישיבת הוכחות שנייה, שעתידה היתה להיות האחרונה, ובה יישמעו סיכומים בעל-פה. התובעת נימקה את האיחור בהגשת הבקשה בכך שרק בשיחה שקיים בא-כוחה עם מומחים מהשורה הראשונה בתחום האנדוקרינולוגיה במרץ 2012, בעקבות פרשת דליפת שתלי הסיליקון מסוג PIP שהתעוררה בחודש אוקטובר 2011, התבררה ההשפעה ההרסנית שעלולה להיות לסיליקון על מערכות החיסון בגוף. את הגשת הבקשה כשלושה חודשים לאחר מכן נימקה התובעת בהחלפת המוטב, בהחלפת משרדי בא-כוחה, ובסברה כי הדיון יפוצל, כך ששאלת הנזק תידון בשלב מאוחר יותר. נתתי דעתי לטענות הנתבעים במענה לנימוקי התובעת לאיחור, והגם שאני סבורה כי קיים קושי בהנמקה שניתנה, הרי שבמלאכת האיזון בין זכויות הצדדים, דעתי היא, כי הכף נוטה להתיר את הגשת חוות הדעת הנוספת, על אף האיחור. אני סבורה, כי דחיית הבקשה עלולה לפגוע מהותית בתובעת, נוכח הטענה לאפשרות שנגרם לה נזק בשל הותרת הסיליקון בגופה, ומן העבר השני ניתן לשמור על זכויות הנתבעים, מבלי לפגוע בהן פגיעה חמורה, בדרך של מתן הוראות מתאימות. אדגיש, כי אין בהחלטתי להתיר את הגשת חוות הדעת כדי להוות כל אמירה בנוגע לרלבנטיות של חוות הדעת למחלוקת בין הצדדים, בשים לב לעדויות שכבר נשמעו.

6.         לא למותר לציין, כי לא נעלמה מעיני החלטתו של כבוד השופט נ' הנדל ברע"א 2370/12 קורן נ' חיפה כימיקלים בע"מ (31.10.12). אלא, שלדעתי, המקרה דנן שונה מן המקרה שנדון שם, מבחינת מורכבות התביעה - בין היתר, בהינתן מספר התובעים והנתבעים הרב - ומבחינת משך הזמן הרב, כארבע שנים, בו נשמעו ההוכחות. מה גם, שב עניין קורן, נפל פגם דיוני בכך שהבקשה הוגשה ללא צירוף תצהיר, בניגוד לענייננו.  

7.         לאור כל האמור, בשים לב לשלב המאוחר בו הוגשה הבקשה, להנמקה הלא מספקת בנוגע לאיחור, ולהערכתי את שיידרש מן הנתבעים נוכח התרת הגשת חוות הדעת הנוספת, חוות דעת המומחה בתחום האנדוקרינולוגיה מטעם התובעת תוגש עד יום 20.12.12, בכפוף לתשלום הוצאות הנתבעים בסך 5,000 ש"ח. מובן שתינתן לנתבעים אפשרות להגיש חוות דעת נגדית.

8.         אעיר, כי על אף שיתכן והיה ניתן - כדי לחסוך בהליכים נוספים הכרוכים בהוצאות - להכריע בשאלת החבות תחילה (ראו: סעיף 48 לתגובת הנתבעים), אני סבורה, שראוי שההכרעה בשאלת החבות תעשה כאשר כלל החומר מונח בפני.

9.         התיק יובא לעיוני ביום 21.12.12.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: